העשרה שפתית בבית לצד טיפול קלינאית תקשורת/דפנה רייכנברג
ילדכם זקוק לטיפול אצל קלינאית תקשורת ותקופת ההמתנה ארוכה? אל תאמרו נואש, יש באפשרותכם לתרום להתקדמות ילדכם במהלך תקופת ההמתנה לקלינאית התקשורת או כהשלמה לטיפול. על-מנת לתרום להעשרה השפתית, אין צורך במשחקים יקרים או בפעילויות הדורשות מאמץ, אלא ניתן לשלב זאת באופן טבעי במהלך פעילויות שאתם גם כך עושים עם ילדיכם.
הדגישו שמות עצם, תארים ופעלים במהלך תרחישים טבעיים. למשל במהלך הכנת סלט, ניתן לבקש מהילד שיביא רק את הירקות או רק את הפירות מהמקרר ולחלק את הפריטים חלוקה קטגורית לפירות וירקות וללמוד את שמות הקטגוריה (מאכלים, פירות). בנוסף אפשר לשחק במשחק הגדרות: כל אחד לוקח פריט ומסתיר אותו ונותן הגדרה לשני שצריך לנחש באיזה פריט מדובר. לדוגמא- אם לקחתי תפוז אני יכולה להגיד "זהו פרי ששייך לקבוצת פירות ההדר, גדל על עץ ויש לו קליפה כתומה". במידה והילד לא יודע, אפשר לתת רמזים- "מתחיל בצליל 'ת' ". רצוי לאפשר לילד להוסיף מהידע שלו: "אילו עוד פירות אתה מכיר?" וניתן לעזור ברמז- למשל "אתה זוכר שאתמול אכלנו פרי גדול מאוד ומתוק שבחוץ הוא ירוק ובפנים אדום? אתה זוכר איך קוראים לו?". אם החלוקה לקטגוריות קלה עבור הילד, אפשר לערוך חלוקה בתוך הקטגוריה. למשל בתוך קבוצת הפירות אפשר לחלק לפירות גדולים ופירות קטנים, פירות מתוקים ופירות חמוצים, לחלק את הפירות לפי צבעים ועוד. לאחר שחילקתם לקטגוריות ואמרתם את שמות הפריטים, עִברו להדגיש את הפעלים הקשורים לסיטואציה (לשטוף, לחתוך, לקצוץ, לקלף) והשתמשו בהם במשפט: "אני מקלפת את הגזר. גם אתה רוצה לקלף את הגזר?". לאחר שסיימנו אפשר לשחזר את הנעשה ובכך לתת לילד הזדמנות לתרגול יכולת תחבירית וסיפורית.
יש להשתדל ולחזור על פריט מסויים מספר פעמים בהקשרים שונים, על-מנת לחזק את הקשרים בין המילים בלקסיקון של הילד. לדוגמא, אם שיחקתם במשחק קופסא ולמדתם שמות של בעלי חיים, ולמחרת אתם צופים בתכנית בטלוויזיה על גן חיות, אפשר להזכיר לילד את שמות החיות שנלמדו בפעם הקודמת. ובפעם אחרת ללכת לגן חיות ואז באופן טבעי יזדמן לנו לדבר שוב על החיות וכך אנו חוזרים ומחזקים שוב את המושגים הנלמדים ומרחיבים את הידע עליהם, ובנוסף תורמים לייצוג המוחשי של הפריטים הללו במוחו של הילד. ניתן לנצל כמעט כל סיטואציה לחזרה ושכלול של מילים שנלמדו, מקטגוריות נוספות. למשל, אם למדנו על כלי תחבורה, זו הזדמנות מצוינת לתרגל את הפריטים בנסיעה משותפת באוטו. ניתן גם להסביר דמיון ושוני בין הרכבים השונים, יכולת המפתחת את כושר ההגדרה והגמישות החשיבתית. מחקרים הראו שלמידת מילים בסיטואציות והקשרים שונים תורמת לחוזק המילה הנלמדת בזיכרון ומקלה על השליפה שלה לאחר מכן במידת הצורך.
פעמים רבות אנו דורשים מהילד לחזור על המילים ("תגיד את זה"), כדי לאשר לעצמינו שהוא אכן רכש את המילה או את ההגה הרצוי. אולם יש להשתדל לתת את הדגם הנכון ולא לבקש מהילד לחזור בעצמו, בעיקר אם הוא מראה התנגדות. חשוב שתדגימו כיצד יש להגות נכון וכאשר הוא טועה, לא לנסות לתקן אלא לחזור שוב ושוב על ההגייה הנכונה ולהתמקד בעידוד ההצלחות של הילד. ילד השומע מספר פעמים את ההטיה הנכונה או ההגה הנכון- מפנים אותם וכעבור פרק זמן הדרוש לעיבוד מוחי של החוקים השפתיים (המשתנה מילד לילד), הוא יהיה מסוגל להביע נכון את המילה או ההגה. יש לתת לילד את הזמן הדרוש לו על מנת לעבד את מה שרכש ולא להאיץ בו. הדבר נכון לא רק לתרגול היגוי. לעיתים ילדים טועים בהטיות של שמות עצם, פעלים ותארים, תוך כדי התהליך הטבעי של רכישתם. רצוי לא לתקן את הילד אלא לחזור על ההטיה הנכונה. למשל- אם ילדיכם אמר "המגדל נפרק לי", אִמרו "אני רואה שהמגדל התפרק, לא נורא שהוא התפרק, נבנה מגדל חדש" וכך הילד ילמד את ההטיה הנכונה וזאת מבלי להרגיש שהוא טעה. זאת כמובן במסגרת פעילות טבעית ומהנה.
במהלך קריאת סיפור, בנוסף להקראת המלל הכתוב בספר, ניתן להסתכל על התמונות ולהמציא סיפור חדש בתורות, פעם ההורה ופעם הילד. בעידוד הילד לתאר בעצמו את התמונות אנו תורמים ליכולת הנרטיבית (סיפורית) שלו ולהכרת תבניות סיפוריות על פי רצף אירועים בסדר הגיוני של סיבה-תוצאה ("יום אחד... ואז... ופתאום"), וכן להיזכרות מאירועים שגרתיים מחיי היום-יום שלו (מה עשיתי היום בגן). בסופו של דבר היכולת הסיפורית הזו תורמת לתהליכים מוחיים של אירגון ועיבוד הזיכרון. חשוב לזכור שהסיפור מתבצע בצורה משחקית וכיף, ואנו לא דורשים דבר מהילד אלא משתפים אותו במשחק, דבר המגביר שיתוף הפעולה.
יש לתת לילד להוביל את כיוון השיחה או המשחק. הרבה פעמים אנו מעוניינים לשחק עם הילד במשחק מסויים, אך הוא מציע דרך אחרת. יש ללכת עם רצונו של הילד ולנסות להעשיר אותו בנושאים שעולים על הפרק, ולחשוף אותו למילים ועובדות חדשות בהתאם לגיל ותחומי העניין. חשוב לזכור שילדים הם סקרנים מטבעם וצמאים לידע וללמידת דברים חדשים והם זקוקים לכך לשם התפתחותם המוחית והרגשית, ותפקידנו הוא להעניק להם ידע והתנסויות חדשות. רצוי לחשוף את הילד לתחומים ומושגים שהם מעט מעל ליכולותיו על-מנת לעודד את התקדמותו, אך עם זאת יש להשתדל שלא לחשוף את הילד למושגים שמעבר ליכולותיו באופן בולט, על-מנת שלא ליצור אצלו התנגדות ותסכול.
לסיכומו של עניין, רכישת שפה מתבצעת לרוב בצורה טבעית, תוך כדי חשיפה למילים ומושגים הנאמרים לילד שוב ושוב בהקשרים שונים. חשוב לזכור שלכל ילד קצב התפתחות שונה וישנם ילדים הזקוקים ליותר חזרות על מילה מסויימת על-מנת לרכוש אותה. כדאי להשוות את הילד ביחס לעצמו ואת היכולות השפתיות העכשוויות שלו בהשוואה ליכולותיו בעבר ולעודד אותו גם על ההצלחות הקטנות. בכך שתאפשרו לילדיכם למידה והתנסות תוך פעילויות טבעיות ואהובות עליו, באווירה נינוחה ומקבלת, הם יהיו פנויים יותר ללמידת והפנמת חומר חדש וכן ליישום הנלמד בדיבור החופשי.
*המאמר כתוב בלשון זכר אך מכוון לשני המינים.